אהבת חינם לישראל



אורי חנניה אלנקוה



ראו רבותי לאן מובילה שנאת חינם, רחמנא ליצלן ולשזיבינן. ראו לקמן את המכתב שהשאיר אחריו הילד בן 11 שקפץ מחלון ביתו ביבנה.



כותב הילד לפני שקפץ מהחלון: עצוב. די זהו נמאס לי! נמאס לי ללכת בכל יום לבית הספר לשבת בכיתה ולהרגיש. להרגיש שכל היום הם צוחקים עליי משפילים אותי מקללים אותי. להרגיש את הלעג והבוז. הם לא משתפים אותי בימי ההולדת שלהם לא מזמינים אותי לשחק איתם. מהרגע שאני מתעורר אני עצוב וחושב איך אעבור את היום הזה עוד יום כזה בבית הספר. אף אחד לא רוצה לשבת לידי אף אחד לא רוצה לשחק איתי. אני באמת לא יודע אפילו למה! ממש ניסיתי לשחק איתם להתקרב אליהם להיות חבר שלהם להכנס לחבורה. הם אף פעם לא הרשו לי. אני אוכל בהפסקה את הפרוסה שאמא הכינה לי ויושב בכיתה בזמן שהם משחקים בחוץ וצוחקים. אני שומע את הצחוק שלהם עד כאן. איזה כייף להם! כמה שהייתי רוצה לרוץ איתם לשחק איתם ולצחוק ככה. אבל אני בוכה, אני עצוב. הם בטח מתכננים לעשות עוד משהו כדי להשפיל אותי ללעוג לי ולצחוק עלי. לא מספיק להם שאני יושב בשקט עם עצמי ולא מדבר. אמא לא יודעת, מה פתאום, גם אבא לא יודע. אף אחד בעולם לא יודע. איך אספר להם שרע לי כל כך, איך? זה ישבור את ליבם אני לא מסוגל! היום אקח את התיק שלי ואלך לבית הספר כרגיל. אוכל את הפרוסה שאמא הכינה לי. אסבול גם היום מההצקות שלהם אבל לא נורא לא ישאר לי הרבה זמן לסבול! כשאגיע הביתה פשוט אקפוץ מהחלון לא אסתכל למטה לא אראה את הגובה אסתכל על הצד השני. זהו. אעשה סוף לכל הסיפור. אני רק בן עשר ונמאס לי לסבול. לא אוכל לעבור את השנה הזאת לא אוכל לסבול את השנים הבאות בבדידות ולעג. בגן של אלוקים אזכה סוף סוף לשקט. שם יאהבו אותי בטוח! אמא אבא שלום, ניפגש בשמיים. אל תכעסו עליי לא יכולתי יותר לסבול. אוהב, איתם.



הורים, מורים, רבנים, כשאתם רואים ילד, ילדה, נער, נערה או בוגרים עצובים ושקטים, התעניינו בהם וערכו בדיקה יסודית עם חבריהם לגבי המתרחש אצלם. הביעו התנגדותכם התקיפה לכל גילוי של שנאה וחרם, לעגנות וזלזול והתנשאות הנובעים, דרך אגב, מרגשי נחיתות איומים. ודאו שהנער או הנערה היקרים לכם לא



חווים השפלה, ביטוי שנאת חינם והתעללות רגשית או פיזית. לא בכדי יעצו לנו רבותינו, החכמים האמיתיים: יהא כבוד חברך, חביב עליך כשלך. לא במקרה אמרה תורתנו הקדושה והנאורה: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה' (ויקרא י"ט). בכוונה מכוונת אמר רבי עקיבא: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, זהו כלל גדול בתורה (ירושלמי נדרים פ"ט). ראו כיצד ראו חכמים את הנולד באומרם: עבר אדם על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה. עבר על: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, סופו לעבור על: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר (ויקרא, שם) ועל: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ (שם, שם) ועל: וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (שם כ"ה), עד שיבא לידי שפיכות דמים (ספרי פרשת שופטים). מובא בשם הרה"ג, הראי"ה, הרב קוק זצוק"ל: בשנאת חינם נחרב הבית, באהבת חינם יבנה הבית (הנצחי). מומלץ בהקשר לזה, ללמוד בעיון רב את תורתו הנפלאה של רבי נחמן מברסלב, תורה רפ"ב, הנקראת תורת אזמרה, בה נלמד למצוא נקודה טובה בכל יהודי ובה ללמד עליו זכות. איננו מצדיקים בזה את מעשיו הרעים אם חטא חלילה, אלא מלמדים זכות על נשמתו האלהי"ת בהיותו יהודי. זה נלמד מהפסוק: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ (תהלים ל"ז, י'). עוד מעט, הנקשר לפסוק נוסף: אָשִׁירָה לַ-ה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי (תהלים ק"ד, ל"ג). מן ההמשך, ממנו לימדה ברוריה זכות על הבריונים שהציקו לבעלה רבי מאיר: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד. אמרה ברוריה לבעלה: יתמו חטאים, כתוב ולא חוטאים. בקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה ואכן כך היה (עפ"י ברכות י.).



יהודים יקרים ובנות ישראל נכבדות!

הבה ונשתדל להרבות באהבת חינם, בעזרה ובעידוד לכלל ישראל ובעיקר לחלשים שבינינו. זהו צו השעה המתבקש מאהבת הש"י, התורה וישראל בהיותם אחד.